← Back to Resources

Getting to the Chuppa

Crash Course of the Jewish Lifecycle

Making a wedding takes a whole lot of planning. Spend some time learning about some of the important elements which make up this important moment.

This shiur is also sponsored by David Levy on the yahrzeit of his mother,
Ruth Levy, Ruth bat Miriam bat Kayla Liba, a"h

And by

Rosemary Fisch on the yahrzeit of Eurchie’s father - Elyakim Getzil Fisch a”h

When should we make our wedding?

This is largely a practical question. There are considerations about being at a time the groom and bride have a break in school or jobs, about family being present, about being able to afford the event, about making sure the right person is able to officiate, and so on. There are also a number of halachic considerations.

It is important that a date is set which will allow the bride to be at the right point in her menstrual cycle.[1]

There are days that one is not allowed to make a wedding:

  • Shabbos[2]
  • Yom Tov[3]
  • Erev Yom Tov[4] (Erev Shabbos is allowed)
  • During Sefiras Haomer until Lag Baomer[5]
  • During the period between 17 Tammuz and 9 Av[6]
  • Fast Days

There are days that the practice has become to avoid making a wedding:

  • Purim[7]
  • Aseres Yemei Teshuva[8]

There are days that are considered preferable to make a wedding:

  • During the first half of the lunar month[9]
    • Some say this does not apply in Elul, Tishrei and Adar
    • Some say this need not be considered at all[10]

Are there better days of the week?

  • A wedding should not take place on Shabbos.
  • A wedding should not take place on Motzei Shabbos.
  • Wednesday, Thursday and Friday are indicated as days of bracha for getting married but there are many other considerations and one need not limit oneself for other considerations.[11]

Where does the wedding need to be?

There are many practical considerations to be taken into account.

  • There are many who forbid making a chuppa in the sanctuary of the shul as it resembles Christian practice.[12]
  • There are those who allow it.[13]
  • There are many who forbid making a chuppa in the sanctuary of a non-orthodox shul.[14]
  • There are some who allow it.[15]
  • Many suggest the chuppa should be made outside.[16]
  • Having a skylight is sufficient[17]
  • Some Sephardic communities specifically get married indoors.[18]

What needs to happen before the wedding from the perspective of halacha?

Yes. It is important for the groom and bride to attend choson and kallah lessons so they get to learn the halachik ramifications of living as husband and wife from the perspective of Taharas Hamishpacha.

is a priority to set up at the beginning of engagement so there is sufficient time to cover everything.

In addition, these classes are meant to have a component about the hashkafa about being married in Torah thought. If this component is absent, it is important to reach out to one’s Rabbi to ensure this is included.

Kallah lessons can take around 12 sessions and choson lessons can take around 5 sessions.

It is important to request of a Rav to be the mesader kiddushin – to officiate the wedding ceremony – and to sit down with him to clarify all questions that may need addressing.

Is there something to not seeing each other the week before the wedding?

It seems that this has become the custom but it is not clear where this comes from. It is certainly not mentioned in the Mishna, Talmud or even Rishonim. There are some groups in Judaism who suggest that the groom and bride should not see each other the entire engagement, or they should limit it.

For the many who do not follow this, it is hard to trace the origin of this practice.

Rabbi Binyamin Forst observes[19]: “Although this custom is not halachah, and has no early source in the poskim, it is a good custom because it gives the chasan and kallah an opportunity to be alone and to reflect upon the profound changes that are about to take place in their lives.”

Rabbi Aryeh Kaplan notes[20]: “Of course, if it is necessary for the wedding preparations or for other reasons, it is permitted [for the couple to see each other]. In some circles, the custom is merely for them not to see each other on the day of the wedding.”

Some suggest this is really a secular custom which infiltrated into Judaism. Rav Moshe Feinstein was known not to be makpid on this.

What is this business about not being alone on the day of the wedding?

There is a Midrash, Pirkei D’Rabbi Eliezer[21], which describes Hashem sending his angels to guard Adam on the day of his marriage. Rav David Luriah[22], in his commentary explains that at the time a person is about to do something really important, the forces of evil try to prevent one from doing it and even are willing to harm them. That being the case, it is important that the choson and kallah are accompanied 24 hours before their wedding.

Does anything else need to be done the week before the wedding?

There is a beautiful minhag for a groom and bride who lost a parent, to visit the grave of the parent before the wedding to invite them to the wedding. It is taught that the souls of one’s departed family are present at the wedding.[23]

They should both say ‘Anenu’ at Mincha and include a full vidui at the end of the Amida like on Erev Yom Kippur. These are said even if one is not fasting.[24]

What is the choson’s tisch for?

The choson’s tisch is the time for the officiating Rabbi to complete the signing of the necessary documents. These include the Tenaim, the Kesuba and the wedding license.

This is also a time for the groom to share divrei Torah.

Why do they keep interrupting the groom when he speaks?

This is to not to embarrass him if he does not have what to say. It can also be a reminder about the broken luchos since this is a time like Matan Torah, and the work needed for the second luchos is emphasized at this time.[25]

What is the bedekken?

The main part of the pre-chuppa ceremony is surrounding the bride. The bride is treated like a queen and already in the times of the Mishna, she is described as sitting on a special throne-like chair.[26] It is a time she is surrounded by friends who come to greet her and give her a bracha for her wedding.

What happens with the veil?

Later, when the groom is accompanied to the bride, he will lower the veil of the bride.[27]

Why?

  • Some suggest that this has halachik value as being one part of the process of nisuim.[28]
  • Others date it back to the time Rivka met Yitzchak and veiled herself as a sign of modesty.
  • Some suggest it relates to Yaakov Avinu and his marriage to ‘Rachel.’

What else is done at the bedekken?

The custom is to give a bracha to the bride as was given to Rivka Imenu.[29] Usually today both fathers and grandfathers give this bracha. In addition, the fathers give her the bracha as they do on Friday nights.

The bracha is as follows:

Bereishis 24:60

וַיְבָרְכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃

And they blessed Rebekah and said to her,
“O sister! May you grow into thousands of myriads;
May your descendants seize the gates of their foes.”

After the bedekken, it is customary for the father to bless the groom and the parents to bless the bride before the chuppa. [30]

  1. Kitzur Shulchan Aruch 166:3

    וּמַה שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְּבָנָה, אֵין זֶה בִּכְלַל מְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן, שֶׁאֵין עוֹשִׂין זֹאת אֶלָּא לְסִימָן טוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶמּוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים עַל הַמַעְיָן לְסִימָן שֶׁתִּמָּשֵךְ מַלְכוּתָם, כֵּן עוֹשִׂין לְסִימָן טוֹב כְּמוֹ שֶׁהַלְּבָנָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לְעַכֵּב אֶת הַנִּשׂוּאִין בִּשְׁבִיל זֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת חֻפַּת נִדָה בַּעֲבוּר זֶה. ↑

  2. Shulchan Aruch EH 64:5

    אין כונסין בתולה לחופה בשבת לפי שע"י החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה והוה ליה כקונה קנין בשבת ואלמנה אין חופה קונה בה אלא ע"י יחוד של ביאה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה לפיכך צריך להתייחד עמה קודם שבת כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת (וע' בא"ח סי' של"ט): ↑

  3. Shulchan Aruch EH 64:6

    אין נושאים נשים בח"ה לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמים אבל מחזיר גרושתו מן הנשואין אבל לא מן האירוסין: ↑

  4. Magen Avraham OC 546:sk 5 at end

    ועיין ברצוף אהבה סימן ק"ח ובמדינותינו נהגו לישא בע"ש סמוך לחשיכה ובעי"ט לא נהגו לישא כלל ונ"ל דזהו מטעם שכתבתי דאסור לעשות סעודת נשואין בלילה הראשונ' ולכן אין לשנות המנהג: ↑

  5. Shulchan Aruch OC 493:1 and Ramo

    נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר' עקיבא אבל לארס ולקדש שפיר דמי ונשואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו: הגה מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי (אבודרהם וב"י ומנהגים): ↑

  6. Shulchan Aruch OC 551:2

    ואין נושאין נשים ואין עושין סעוד' אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפי' בתשעה באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר: הגה ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב: (מנהגים): ↑

  7. See Shulchan Aruch OC 696:8 and Magen Avraham sk 18

    וכתב הלבוש לפי מה שכתבתי סימן תרפ"ח ס"ו דאין לעשות סעודת פורים בשבת אם כן הכי נמי אסור לעשות סעודת נשואין בי"ד ע"כ ול"נ דלא דמי דהתם הטעם דאם כן לא תהא סעודת פורים ניכרת אבל הכא מה בכך אם לא תהא סעודת הנישואין ניכרת, ועיין מה שכתבתי שם, אלא אי קשיא הא קשיא דהא קיי"ל אין מערבין שמחה בשמחה כמו שכתבתי ריש סימן תקמ"ו וילפינן לה מקרא א"כ היאך מותר לערב שמחת הנשואין בשמחת פורים, ויש לומ' דמש"ה סיים הרשב"א ודברים אלו מדרבנן הם והולכין להקל כלומר דלמאן דאמר אין מערבין באמת אסור, אבל כיון דלאידך שרי הולכין להקל, וא"כ לפי מה שכתבתי ריש סימן תקמ"ו דקיימא לן כמאן דאמר אין מערבין שמחה בשמחה גם הכא אסור לכן נ"ל שיעשה החופה ביום י"ג כנ"ל: ↑

  8. Shulchan Haezer 4:6:13 ↑

  9. Ramo EH 64:3

    (ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החדש בעוד שהלבנה במלואה) (הר"ן סוף פרק ארבע מיתות וע' בי"ד סי' קע"ט): ↑

  10. Aruch Hashulchan EH 64:13

    נהגו שלא לישא נשים אלא בחצי חדש הראשון שהלבנה מתוספת והולכת, ולא בחסרונה, ואין זה ניחוש אלא סימנא טבא בעלמא כדרך שמושחין המלכים על המעיין כדי שתמשוך מלכותן וכשם שממשיכין יין בצנורות לפני חתנים וזהו נמי לסימן טוב שהזיווג יתוסף, ואין בזה משום דרכי האמורי כמ"ש ביו"ד סי' קע"ט. ויש חדשים שנהגו שלא להקפיד בזה – באלול ותשרי ואדר, ויותר טוב שלא להקפיד כלל בזה שנאמר "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ד' אֱלׂקֶיךָ" (דברים יח יג), והרי בסימן ברכה לדגים ולאדם אין מקפידין אף שזה נזכר בגמ', כ"ש מזה שלא נזכר בגמ' כלל, ואפשר מפני שישראל מונין ללבנה ונמשלו ללבנה לכן נהגו להקפיד, ועוד דאין הקפידא שלא להעמיד בחסרונה אלא לסימן טוב להעמיד במילואה, ומ"מ יותר טוב להקפיד על מה שנאמר בגמ'. ↑

  11. For more, see Tzarich Iyun: Tuesday Weddings, Rabbi Dr. Ari Zivotofsky, https://outorah.org/p/5684/ ↑

  12. Teshuvos Chasam Sofer EH 98 ↑

  13. Igros Moshe EH 93 ↑

  14. Igros Moshe OC III:30

    ולכן לדינא אין לאסור מלילך למשתה וסעודת החתונה שתהיה בהאולם, וכן אין לאסור אף ליכנס להחופה שתהיה בביהכ"נ שלהם. ואף שבביהכ"נ כשר הא יש שאוסרין מלעשות שם חופה משום קדושת ביהכ"נ, אבל בביהכ"נ זה שלא מתנהגין בו כדיני התורה אין בו שום קדושה ויש לעשות שם חופה לכו"ע.
    מ"מ מן הראוי להתרחק מביהכ"נ שלהם ביותר ובפרט לאדם חשוב שלמדין ממנו ויש לחוש שיטעו אחדים לומר דגם האדם חשוב מקרב אותם ואת ביהכ"נ שלהם. אבל מכיון שאינו דבר איסור אלא זהירות להרחקה יתירא ולחשש טעות רחוק אם יש צורך גדול לפי דעתו יכול גם האדם חשוב להקל. ולכן אם כתר"ה סובר שיש בזה צורך והוא רק מקרה בעלמא, הרי הוא על אתר ויודע שלא יבא מזה לטעות ודאי יכול לעשות כמו שסובר ואין לפקפק על הוראתו ↑

  15. Rav Hershel Schachter – it is no longer relevant today ↑

  16. Ramo EH 61:2

    י"א לעשות החופה תחת השמים לסי' טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים:

    Kitzur Shulchan Aruch 147:1 as a siman bracha ↑

  17. Shulchan Haezer 7:2:1 ↑

  18. Ben Ish Chai Shoftim 12 ↑

  19. The Laws of Niddah 2, pages 458-459 ↑

  20. Made in Heaven, page 67 ↑

  21. Pirkei D’Rabbi Eliezer 12

    והיו מלאכי השרת מהלכין והולכין לפניו כמו רועים המשמרים את החופות, שנ' (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ↑

  22. Footnote 58

    ↑

  23. Zohar 3:220a

    וְאַף עַל גַּב דְּאַבָּא וְאִמָּא אִתְפְּרָשׁוּ מֵהַאי עָלְמָא, חֶדְוָה בְּכָל שׁוּתָּפוּתָא הֲוִי. דְּתָנֵינָן, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ שָׁתִּיף לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחֶדְוָוה דִּילֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאַעְקַר מִתַּמָּן (ס"א דאודע תמן) לַאֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ, דְּאִינּוּן שׁוּתָּפִין בַּהֲדֵיהּ, וְאַיְיתֵי לוֹן עִמֵּיהּ לְהַהוּא חֶדְוָוה, וְכֻלְּהוּ זְמִינִין תַּמָּן, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין. ↑

  24. Pischei Teshuva EH 61:sk 9

    (וכ' בס' כרם שלמה נוהגין שהחתן מתפלל במנחה אחר תפלת י"ח קודם שעקר את רגליו כל סדר הוידוי כדרך שמתפללין ביוה"כ ונ"ל דאף בר"ח ושאר ימים שאין מתענין יתפלל כן וכן הוריתי למעשה עכ"ד): ↑

  25. Made in Heaven page 93 ↑

  26. Keilim 22:4 ↑

  27. Kitzur Shulchan Aruch 147:3

    הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בְּנִשּׂוּאֵי בְתוּלָה, שֶׁחֲשׁוּבֵי הָעִיר פּוֹרְסִין סוּדָר עַל רֹאשׁ הַכַּלָּה, וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ וְאוֹמְרִים לָהּ, אֲחוֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה. ↑

  28. Aruch Hashulchan EH 55:10

    ושני דיעות אלו אין כוונתם שמיד שמשימין עליה ההינומא נחשבת כנשואה או מיד שמוסרין אותה להחתן, אלא הכוונה הוא כפי מנהגינו שמושיבין הכלה ומקלעין שערותיה ומזמרין לפניה בכלי זמר והחתן בא ומכסה פניה בסודר ומשם הולכין להחופה דזהו ההינומא והמסירה לחתן, ואצלינו פשיטא דאינה כנשואה שהרי עדיין לא קידשה ואין נשואין קודם אירוסין, אלא דזהו התחלת הנשואין ונגמרו אחר הקדושין והברכות ↑

  29. Kitzur Shulchan Aruch 147:3 ↑

  30. Kitzur Shulchan Aruch 147:4

    . גַּם נוֹהֲגִין שֶׁהָאָבוֹת וְהַקְּרוֹבִים אַנְשֵׁי צוּרָה מְבָרְכִים אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָה וּמִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶׁזִּוּוּגָם יַעֲלֶה יָפֶה. ↑